כיצד למנוע מהחימום שבחדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: התקנת חימום בחדר האמבטיה זו בעצם המרה של סיכון. יש שם אדים בכל מקום, טיפות מים שנוטפות מהתקרה, וכמובן – חשמל. מים וחשמל אינם יכולים להתקיים יחד. אם הבידוד לא יהיה איכותי, עלולים להיווצר קצרים חשמליים, או לחילופין – בעיות חמורות יותר.
הסוד למניעת זה קשור לחומרים שאנו משתמשים בהם ולדרך שבה אנו מחזקים את החיבורים.
המאבק בלחות
כשחדר האמבטיה נהיה עמוס באדים, שכבה דקה של לחות נוצרת על כל המשטחים. שכבה זו יכולה להעביר חשמל. אנו משתמשים בזכוכית קוורץ באיכות גבוהה, מכיוון שהיא מסוגלת באופן טבעי לחסום את זרימת החשמל.
אך הבעיה היא שהצינורות הזכוכיתיים לא בהכרח הם הבעיה. הבעיה נמצאת בחיבורים. עלינו לוודא שהחיבורים עוצבו כך שהחשמל לא יוכל לעבור אל המעטפת של המכשיר.
כדי לעזור בכך, אנו משתמשים בחומרי בידוד קרמיים איכותיים בקצוות הנורות. חומרים קרמיים הם מצוינים, מכיוון שהם אינם סופגים מים. כך נמנעת “העברת החשמל” דרך המשטחים הלחים.
סגירת הדליפות
המקום בו הנורה מחוברת למקור החשמל הוא בדרך כלל החוליה החלשה ביותר. אם תשתמשו בחיבורים רגילים שניתן למצוא בחנויות לחומרי בניין, תראו קורוזיה או ניצוצות תוך כמה חודשים. זה פשוט לא שווה את הסיכון.
במקום זאת, אנו משתמשים בחומרי בידוד עמידים בפני לחות ובמעטפות סגורות. ניתן לחשוב על זה כעל “מעיל גשם” לחוטי החשמל.
אנו תמיד ממליצים על מעטפות בעלות דרגת IP גבוהה. החיבורים חייבים להיות טובים מאוד. אפילו פער קטן יכול לאפשר לאדים להיכנס, ואותם אדים יהפכו לטיפות מים על החיבורים. זה לא נראה טוב.
הסיכון שצריך להיות מודע אליו
הבעיה היא שכאשר אנו סוגרים את החימום היטב כדי שהמים לא יחדרו, אנו גם כולאים את החום בתוך המעטפת.
אם לא נהיה זהירים, החוטים בתוך המעטפת עלולים להתחמם מאוד. אם החוטים יתחממו יותר מדי, הבידוד יימס, ושוב נהיה בפני סכנה.
לפני שאתם מחברים את כל החוטים, ודאו שהחוטים יכולים לעמוד בחום הנוסף. תנו לחוטים מקום להתקרר, אחרת תצטרכו להחליף את כל המערכת מוקדם יותר ממה שאתם רוצים.